מפגש בישול לחברות בבית של נעמה כץ / אוקסנה צמח

מסע הבישול העולמי שלי התחיל הבוקר, עם החברות מהשכונה, בבית של נעמה כץ בקדש ברנע.

היה זה מפגש הכנה לקראת מפגשי הבישול שאערוך ברחבי העולם במסגרת מסע המשפחה הישראלית.

תודה לנעמה שארחה את המפגש ואת החברות בבית היפה ובמטבח המקסים שלה ועל כך שהעמידה את אמא שלה אל מול הכיור לשטיפת כלים כאילו אין מחר. אני מאד נהניתי ואני מאחלת לעצמי כי כל מפגשי הבישול שאערוך במסע יהיו מרגשים ומקסימים כאלה.

אני מצרפת את "הנאום" שלי שילווה אותי – בשינויים קלים – במהלך כל שנת המסע וגם את כל עשרת המתכונים למנות שהכנו ואכלנו.

אני אוקסנה צמח, בת 42 ואני גרה במושב קדש ברנע.

אני נשואה לחמי ויש לנו 4 בנות.

הבת הגדולה שלנו – יוליה – בת 22, גלי בת 13, תמר בת 11 ומיכל הקטנה בת 4.

אני אוהבת לבשל !

אהבתי לבשל תמיד ובישלתי מאז שאני זוכרת את עצמי.

נולדתי בבלרוס – אוכל אירופאי. הרבה קרטושקה (תפוחי אדמה – למי שלא מכיר).

סבתא שלי היתה קמה בבוקר ומעמידה בצק.

הייתי שואלת אותה: "סבתא, מה את מבשלת היום ?" והיא היתה עונה: "לא יודעת, עוד לא החלטתי, שמתי בצק בינתיים. נראה מה יצא".

והיה יוצא !

לפעמים פירושקי (סוג של סמבוסק) ולפעמים בליני (סוג של בלינצ'ס אבל עבים מאד)

ולפעמים לחמניות עם כל מיני דברים טובים.

ירקות ופירות טריים היו כמובן רק בקיץ. כתוצאה מזה, בחלק גדול מהקיץ היינו עסוקים בלהכין מרקחות למיניהן לחורף.

אז היום, כששואלים אותי, מאיפה אני יודעת לבשל ריבה, אני עונה: אני גדלתי על זה.

גדלתי בקזחסטאן בבסיס צבאי סגור שהיום אני אפילו לא יכולה לבקר בו.

האוכל שם היה אחר לגמרי. אוכל אסיאתי חריף, מתובל. אוכל של נוודים: קדרות, מרק סמיך, בשר על האש.

למדתי במוסקבה (כלכלה גיאולוגית).

מוסקבה עיר גדולה מאד ותוססת !

יש בה הכל מהכל. שם גיליתי את האוכל הארמני, הגרוזיני, האיטלקי והצרפתי. וגם מקדונלד כמובן.

עד היום אני זוכרת את התורים שהיה צריך לעמוד בהם בשביל לקבל לחמניה עם קציצה – אבל אמריקאית !

שהתחלתי לבשל למשפחתי, גיליתי שבמטבח הפרטי שלי כולם מרגישים בבית. לבלרוס, קזחסטאן ומוסקבה על כל גווניה – לכולם יש מקום במטבח שלי, כלומר בצלחת שלי.

לפני 20 שנה עליתי לישראל.

נדהמתי לגלות עד כמה האוכל כאן הוא אחר ועד כמה דומה.

גיליתי שלממרח החריף שאמא שלי היתה מכינה ותמיד היה אותו במקרר – קוראים סחוג (מאכל תימני ידוע ומוכר פה היטב) ולבצק עלים מטוגן שהיה בילדותי הפאסט-פוד הביתי – קוראים פה מלווח (גם הוא עלה מתימן). אנחנו אכלנו אותו עם סוכר. לבצק ממולא בפירה או בשר קוראים לפעמים רביולי ולפעמים קרפלך ואצלנו קראו לו פילמני.

אבל אז הגעתי לארוחת צהרים בקיבוץ כברי, שם למדתי באולפן והגישו שם קציצות (מאד דומות לאלה של הבית). כבר בביס הראשון גיליתי שיש פה טעות במתכון ושכחו לשים בקציצות את הבשר. אחר כך סיפרו לי בהתלהבות שעבור הקיבוצניקים זה ממש יום חג כשמגישים את הקציצות האלה, שהן עשויות מחומוס ושקוראים לזה פלאפל.

אני חושבת שלקח לי שנתיים להבין שחומוס זה טעים וביסלי זה לא משהו ששכחו בתיק וזה התייבש ומרק עוף – זה אבקה ושבכלל לא מכינים ממנה מרק !

לאט לאט (או יותר נכון: מהר מהר), גיליתי את כל הגוונים של האוכל הישראלי.

ואני אוהבת אותו !

במסע הקולינארי שלי היו שלבים רבים.

כשהכרתי את חמי הוא הזמין אותי למסעדה ובהמלצתו הזמנתי שיפודי גבינת חלומי מטוגנת. חשבתי שזה פאר היצירה ואין דבר טעים מזה.

בתקופה אחרת, כבד אווז היה "ה"דבר בשבילי והכנתי מנות רבות אתו, בכל הזדמנות.

היום אני יכולה להגיד שהאוכל שאני הכי אוהבת הוא אוכל ביתי.

אוכל ביתי בישראל זה מושג מורכב.

הכוונה שלי היא לאוכל שמבשלים וגם אוכלים אותו בחיי היום יום. משתמשים בחומרי גלם זמינים, לא יקרים ושלא לוקח שעות להכין אותו.

מאכלים ביתיים עוברים מדור לדור. את חלקם אנחנו לומדות מהשכנות ומהחברות ואת חלקם מלמדים אותנו הילדים שלנו.

הבישול הביתי בישראל כל כך מגוון.

יש מטבח תימן ומרוקאי ועיראקי, יש מטבח פרסי, רוסי, יהודי ועוד המון אחרים.

יש ביניהם דיאלוג מרתק.

בארוחה משפחתית אחת, אני מוצאת לעתים: חריימה, עוף מוקפץ, מרק עם קניידלך, אורז פרסי ירוק ולקינוח סופלה שוקולד או קרם ברולה.

אבל ישנם דברים שמשותפים לכל הבתים הישראלים:

אין ספק כי העיקרי שבהם – ירקות.

בישראל אוכלים המון ירקות.

יש כאן עולם שלם – מסלט ירקות קצוץ ועד עוגות טעימות מאד שעשויות מירקות.

מלכת הירקות היא כמובן העגבניה.

אנחנו אוכלים עם עגבניות הכל: סלט, פסטה, מרק, דגים ועוד המון מאכלים בהם עגבניה היא מרכיב חשוב ביותר.

היום אנחנו נעשה מנה מיוחדת וטעימה מעגבניות: עגבניות ממולאות בסלט עדשים כתומות. זה יהיה שילוב מאד ישראלי של עגבניות, קטניות ועשבי תיבול טריים. המילוי של העגבניה יכול להיות גם מנה בפני עצמה.

המלך הבלתי מעורער של המטבח שלי הוא החציל. אני לא מכירה עוד ארצות שבהן יש לירק הזה מקום מיוחד של כבוד כמו אצלנו. חציל במיונז, חציל בטחינה, בטעם כבד, על האש ואפילו ריבת חצילים !

  • היום במפגש, אחנו נכין סלט חצילים שאני אוהבת במיוחד – חציל קלוי עם גבינת פטה.

באופן קבוע יש לי במקרר מגוון של סלטים שאני מכינה כל כמה ימים וזה מאד נוח.

קל להרכיב מהם ארוחות לבני המשפחה וגם לאורחים מזדמנים.

סלט גזר מתובל (שהגיע מהמטבח המרוקאי) אני עושה פחות חריף ומפחיתה את כמות השמן, כך שגם הילדים ושומרי המשקל שבינינו יכולים ליהנות ממנו.

  • סלטי סלק הם חלק בלתי נפרד מצלחת הסלטים אצלנו בבית. כשאני עושה סלטי סלק אני עושה כמה סוגים ביחד. אם כבר אני מבשלת סלקים שזה לוקח קצת זמן, אז אני כבר מבשלת 4-6 יחידות ומכל 2 סלקים מכינה סוג אחר של סלט.

אחד הדברים המיוחדים באוכל הישראלי זה הכשרות. לכל אחד יש פרשנות משלו למושג אוכל כשר, אבל כשאני מארחת אנשים שאני לא מכירה מספיק קרוב – אני אבשל אורחה כשרה, כלומר ארוחה שלא תכלול סוגי בשר לא כשרים ולא יהיו בה קינוחים חלביים. מבחינתי, להכין ארוחה בשרית כשרה עם קינוח מפנק זה האתגר האמיתי וזה כמובן אפשרי.

אבל היום יש לנו ארוחה חלבית.

למנה העיקרית היום אנחנו נכין דגים. מנת דגים שמשלבת בתוכה את כל האיכויות של האוכל הישראלי: עשבי תיבול טריים, שום, יין לבן והדרים. מנה מיוחדת, טעימה וקלת הכנה שמתאימה להכנה גם מדגים שלמים וגם מפולטים.

סימן היכר נוסף של המטבח הישראלי הביתי שלי הוא כמובן פשטידות.

אולי הן הגיעו מצרפת, שם קראו להן קיש, אבל אצלנו הן מרגישות ממש בבית.

כשיש אורחים שמפתיעים בביקור, מיד אני שמה פשטידה בתנור.

זה נראה מושקע מאד ולוקח לי 10 דקות הכנה.

  • פשטידת תרד תורכי ירוקה עם גבינות. זו פשטידה מיוחדת וטעימה. אני עושה אותה מבצק פטנט שלי שהוא מהיר הכנה וגם בריא מאחר והוא מבוסס על שמן זית ויוגורט. שימוש בתבנית אינגליש קייק הפך את המנה הזו למנה חגיגית במיוחד.

התוספת הכי ישראלית שיש והיא גם האהובה ביותר אצלנו בבית – פתיתים. בכל הצורות שיש.

אני בהחלט מתכננת להפתיע את העולם עם המנה הביתית הזו.

כמובן שהמטבח הישראלי אינו ישראלי בלי אורז. למרות שאצלנו בבית האורז הלבן הוא הכוכב האמיתי, במהלך המסע אני אכין אורז מתובל בכל טוב.

אבל היום נכין מנה שיש בה את אותו שילוב מטבחים וטעמים שכל כך מיוחד באוכל הישראלי.

  • היום נכין: תפוחי אדמה ברוטב אסיאתי חריף.

בלי סלט ירוק לא מתיישבים לאכול !

אני מאמינה שבחלק מהמקומות שבהם נהיה אני אצטרך להיות יצירתית במיוחד בעניין הסלט, כי לא בכל מקום יש את שפע החסות והעלים הירוקים שיש לנו כאן. אבל היום אנחנו פה ואנחנו נהנה לנו מסלט ירוק עם רוטב ויניגרט מפנק במיוחד.

והנה הגענו לקינוח !

מבחינתי אפשר היה להתחיל ממנו.

לפעמים אני מוכנה לוותר על הארוחה, העיקר להגיע כבר ל"משהו הטעים הזה", בסוף.

ושוב, מכל העולם לקחנו רק את הטעימים ביותר: מוס שוקולד, אגסים ביין, פנה קוטה, מלבי, בקלאווה ועוד.

אבל עוגת השוקולד הפכה לקינוח הבית במרבית הבתים והמסעדות בישראל.

היום נכין עוגות שוקולד אישיות, שהן למעשה מוס שוקולד אפוי.

אנחנו נגיש את המנה הזו עם רוטב יין אדום ופירות יער מתובל בפלפל שחור.

ניתן לשלב את המנה הזו גם בארוחות בשריות כשרות, בשינוי קל.

עוגה אחת מיוחדת מלווה אותנו כבר תקופה ארוכה בכל האירועים של המושב. היום גם אני סוף סוף אלמד להכין אותה: עוגת התפוחים של נעמה.

יש עוד המון קינוחים שאצלנו בבית אוהבים במיוחד.

רובם פשוטים ביותר: עוגת שוקולד 7 דקות במיקרו, כדורי שוקולד, עוגת הביסקוויטים של תמר.

אלה פייבוריטים אמיתיים.

בחלק מהמפגשים תמר תצטרף אליי ותתן את המבט האישי שלה ואת מגע הקסם שלה וכמובן תכין את עוגת הביסקוויטים שלה שאת המתכון שלה היא לא מוכנה לגלות לאף אחד.

ולסיום – המטבח הישראלי ממשיך להתפתח כל הזמן. זהו מטבח פתוח לטעמים חדשים וכל אחד יכול למצוא בו את הטעם שלו.

אני בטוחה שאחרי המסע הזה המטבח שלי יהיה עשיר יותר ומעניין יותר.

אני הייתי רוצה להפגש אתכן בעוד כשנה במפגש אוכל שאחרי המסע. יהיה מרתק ובטוח שיהיה טעים.

תודה רבה. אוקסנה.

הפוסט הזה פורסם בתאריך מתכונים לסדנאות עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . קישור קבוע.

6 תגובות על מפגש בישול לחברות בבית של נעמה כץ / אוקסנה צמח

  1. מאת טל:‏

    ממש מקסים,
    חבל שזה היה בבוקר…הדברים שכתבת אמיתיים ומרגשים באמת. ועצה קטנה…קחי את אמא של נעמה איתך (-:

  2. מאת קרין אנגל:‏

    וואוו. פשוט מרתק. נא לעדכן לפני המפגש הבא .גם אני רוצה .

  3. מאת חלי:‏

    נשמע שנהניתן, הכניסי אותי לרשימה במפגש הבא
    חלי שדה
    עזוז
    052-4260882

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>