שלום ושלווה בשלושה מהלכים

1

המילה שלום הנה חלק מהשיח הפוליטי היום-יומי ברחבי העולם. עשיית שלום, כריתת חוזי שלום, חלוקת פרס נובל לשלום, שיחות השלום, שלום עכשיו, הנם מושגים שאנחנו מדקלמים בכל יום ולא ממש מנסים להסביר לעצמנו על מה בעצם אנחנו מדברים.

2

מנדלה

הבוקר התוודענו לפטירתו של נלסון מנדלה בגיל 95, המנהיג הדרום אפריקאי שהביא את סיומו של המשטר הלבן ארוך השנים במדינתו. אפשר גם לנסח את כותרת חייו בצורה קצת אחרת, אבל לומר כי מנדלה פעל כל חייו למען השלום, יהיה הגזמה מיותרת וחסרת כל בסיס. נלסון מנדלה היה מהפכן, אשר הדרך שהנהיג הובילה לסיום משטר שהתבסס על הבדלי מעמדות ואפליה על רקע גזעי בדרום אפריקה. הוא הצליח לנשל את הלבנים מהשלטון ולהחליף את עריצותם במשטר המונהג על ידו, כנציג הארגון השחור המוביל בדרום אפריקה. דרום אפריקה היום מונהגת על ידי השחורים, אבל היא מדינה רעה, עם פשיעה מסוכנת, שחיתות ורדיפה גזענית של לבנים. לבנים אינם יכולים להקים עסקים בלי לשלם פרוטקשן לשחורים אשר ייקחו הביתה את רוב רווחיהם, רחובות הערים מסוכנות יותר מכל מקום אחר בעולם וכל אדם בעל נכסים הולך לישון עם רובה מתחת לכרית, בין אם הוא שחור או לבן. השלטון השחור הנו שלטון המפלה בין שחורים ללבנים ובעיקר בין שחורים לשחורים וחיי האדם אינם שווים היום בדרום אפריקה יותר מאשר היו שווים לפני שלושים שנה. נלסון מנדלה היה מהפכן והוא ראוי להערכה על תעוזתו ועל המחיר היקר ששילם בשל כך, אך המילה שלום אינה חלק מהסיפור.

3

ג'ון והפרס הקדוש

ג'ון קרי קיבל עליו בגיל מבוגר יחסית את תפקיד מזכיר המדינה האמריקאי. לג'ון קרי לא חסר כלום, חוץ מאשר להיות נשיא ארצות הברית. הוא אדם עשיר מאד, הוא אדם חזק מאד פוליטית, הוא זוכה לכבוד רב, אבל הוא כבר לא יהיה נשיא ארצות הברית. פרס נובל לשלום הוא פיצוי לא רע על אי בחירתו לנשיאות. השאלה היא: איך עושים את זה ? / בשלב הראשון בודק המועמד אילו סכסוכים יש בעולם: צפון ודרום קוריאה, סוריה, מצרים, עוד כל מיני "עניינים קטנים" באפריקה, ישראל והפלשתינאים…. אה… ויש גם את הנושא האיראני. בשלב השני בודק המועמד אילו מהסכסוכים ניתן לפתור בתוך שנתיים, כי זה בערך מה שנשאר מהקדנציה שלו במשרד החוץ האמריקאי: "העניין הזה" של הקוריאות לא מעניין כל כך את העולם המערבי, אפריקה זה כבר "פאסה מזמן", מצרים זה תפוח אדמה לוהט, סוריה זה בור ללא תחתית והישראלים והפלשתינאים לא יספקו בכל מקרה את הסחורה. בשלב השלישי בוחר המועמד את הסכסוך החביב עליו שכולם רוצים לסגור וללכת הביתה: איראן. הימור בטוח. איזה נייר עם כמה שיותר חתימות, שיסדיר את הזרמת הגז והנפט האיראניים מחדש אל הצינורות ויוריד את מחיר הסחורות בעולם, שיאפשר לחברות הענק לחזור ולמכור לטהראן את מוצריהן ובדרך גם ייתן לראש ממשלת ישראל תירוץ לרדת מהעץ שהוא עלה עליו. נכון, שתהיה עוד מדינה שתאיים על שלום העולם בנשק גרעיני ואידיאולוגיה איסלאמיסטית קיצונית, אבל זה כבר סיפור שצריך בשבילו הרבה יותר נחישות וקרי שלנו הרי בסך הכל מחפש מדליה קטנה ולהכניס את שמו לרשימת השמות הנחשבת למכובדת כל כך.

4

שלום או שלווה

שיחות השלום בין ישראל לפלשתינאים הולידו כבר עשרות הסכמי-שלום מדומים, מדלית נובל לטרוריסט שהנהיג את מאמיניו לכאוס ולעליבות במקום לחיי שלום, הרבה מאד ספרים על מזרח תיכון חדש-חדיש-ומחודש וראש ממשלה אחד ששילם על כל אלה בחייו. למרות שאנו הישראלים מושיטים יד לשלום ואף על פי שחשוב שנשאף לשלום, אנחנו יודעים שכל מה שאנחנו רוצים זה קצת שקט, איכות חיים טובה יותר והסדרים שיאפשרו לנו ולפלשתינאים לחיות פה בשלווה.

המילים שלום ושלווה, באנגלית, הן אותה המילה, אך בעברית יש שלום ויש שלווה ולא סתם אלו שתי מילים נפרדות, כי מי שחי בתוך המזרח התיכון, יודע את מה שהעולם מסביב כנראה אינו מבין, את ההבדל בין שלווה לשלום.

שלום זה מה שיש בין ארצות הברית וקנדה, או בין שוודיה לנורבגיה.

שלווה זה המקסימום שאנחנו ושכנינו באמת מאחלים לעצמנו למחר בבוקר, קצת שקט לכל הצדדים, בטחון אישי ורווחה. שלווה.

ומה עם השלום ?

שלום זה חלום שחשוב מאד שנמשיך לחלום, אבל בעיניים פקוחות, כי אנחנו כאן בשביל שלום באמת ולא בשביל הפרס.

[חמי צמח, 6 דצמבר, 2013]

הפוסט הזה פורסם בתאריך מדיניות - חברה - ממשל עם התגים , , , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>