שלמה להט (צ'יץ') – כמה מילים לזכרו ביום פטירתו / חמי צמח

1

את שלמה להט (צ'יץ'), ראש העירייה המיתולוגי של תל-אביב, שנפטר הבוקר, הספקתי לפגוש כמה פעמים בעשור האחרון. ביחד עם מספר קבוצות של מנהיגים ותיקים, קצינים בכירים במיל', מקימיה ובוניה של מדינת ישראל, הוא היה מגיע אלינו, להציג לחבריו מקרוב את ההתיישבות הציונית המתחדשת, את הרוח הטובה הנושבת בדרומה של הארץ ואת הנאיביות רחבת הלב והידיים של מתיישבי הנגב.

בכל אחת מהפעמים שהגיע, תמיד עמד בראש, תמיד היה במרכז הקבוצה ומעולם לא היה ספק לאף אחד מהחברים מי הוא המוביל אותם קדימה, אל היעד הבא.

באחת הפעמים, כאשר לקחתי את מושכות ההדרכה קצת יותר מדיי ולרגע היה נדמה כי ההובלה עברה לידיי ולו לרגע – הוא היסה אותי בעדינות בתנועת כף ידו ואמר לי בשקט: "לאט לך, תן לאנשים האלה לעכל את מה שאתה אומר, תן להם צ'אנס, הם כבר לא קינדלע'ך…". כך הוא ווידא שהמושכות נשארות בידיו ושהוא ימשיך לקבוע את הקצב.

בכל אחד מהביקורים האלה היה נדמה לי שהוא קצת משועמם, שאם רק היו נותנים לו – הוא היה חוזר עכשיו לרכב על הסוס, להוביל את הכוחות המשוריינים השועטים בחולות סיני או להקים שכונות מרקיעות שחקים בעיר הגדולה.

בכל הביקורים אצלנו היתה אתו תמיד זיוה – אשתו – תמיד קצת בצד, אבל רק למראית עין, תמיד שמה לב לכל דבר, תמיד מוודאה שהאיש שלה שומר על הפרופורציות ומזכירה לו שהוא כבר לא קינדלע'ך…

[חמי צמח]

הפוסט הזה פורסם בתאריך סיפורים קצרים עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>