בתור אבא לארבע בנות / חמי צמח

1

בתור אבא לארבע בנות פיתחתי עם השנים מוּדעוּת לעובדה שבנותיי יחוו במהלך חייהן אלימות, רק עקב היותן נשים המתמודדות עם חברה אלימה ולא שוויונית, הנשלטת ברובה על ידי גברים ופה ושם גם על ידי נשים, שרובן מעדיפות לשכוח שהן נשים.

בתור אבא לארבע בנות, אני יודע שבנותיי יחשפו לפגיעות מגוונות, חלקן מיניות והן ייאלצו להתמודד עם מעירֵי הערות, עם רומזֵי רמיזות, עם מגפפֵי-יתר, עם שולחי אצבעות וידיים ועם ממציאי רעיונות חולניים אחרים.

בתור אבא לארבע בנות, אני מתמרן בין: חינוכן לאהבת אנשים באשר הם וכיבוד בני-אדם ללא קשר לדתם, מוצאם, מינם או גילם; לבין הצורך החד משמעי, להזהירן מהסכנות, להוציא אותן מהתמימות המופלאה ולהכיר להן את הכלים שיאפשרו להן להתמודד עם עולם הרווי באלימות רבה כל כך כלפי נשים.

הסטטיסטיקה אומרת לנו שאחת מכל שש בנות עד גיל 12 ואחד מכל ששה בנים עד גיל 12, חוו פגיעה מינית. כששמעתי את המספר הזה לראשונה לפני כעשר שנים – לא האמנתי שהוא נכון. לקח לי כמה שנים והרבה שעות הקשבה וקריאה, עד שהבנתי שזו המציאות הכואבת.

לא מזמן למדתי שאחת מכל שש נשים בישראל חוותה בילדותה גילוי עריות.

קצת קודם לכן הכרתי את המִספרים המתארים את תופעת רצח הנשים בחברה הערבית בישראל.

היום שמעתי לראשונה על ההיקף הלא-יאומן של תופעת פיטוריהן מהעבודה של נשים על רקע היותן קורבנות להטרדות מיניות.

ברחבי העולם מציינים היום את יום המודעות לאלימות כלפי נשים. אני יודע שיותר ויותר נשים פועלות למען צמצום התופעות האלה ולהפיכתן לפחות ופחות לגיטימיות, ישנם גם לא מעט גברים הלוקחים חלק במאמץ הזה ועל כך יבורכו כולם. אני יודע שיש שינוי, שהעולם לא מוכן לקבל היום דברים שהיו מקובלים אתמול וטוב שכך, אני יודע שיש התקדמות שממשיכה ומשנה את התמונה.

הגיע הזמן לשים סוף לגברים המרימים יד על נשותיהם, לגברים המעזים ללחוש על אוזן חברתם לעבודה מה הם היו עושים לה אם רק היו יכולים, לגברים המאיימים על חיי אחיותיהן המבקשות לנהל את חייהן בצורה עצמאית ולא תחת חסותם, למנהלים המפטרים נשים שהתנגדו להצעותיהם המגונות, לאנשי חינוך הפוגעים בתלמידיהם או תלמידותיהם ולהורים ששוכחים להיות הורים.

הגיע הזמן לשים סוף למעירֵי הערות, לרומזֵי רמיזות, למגפפֵי-יתר, לשולחי אצבעות וידיים ולממציאי רעיונות חולניים אחרים.

זה מה שיש לי להגיד לכם היום, בתור אבא לארבע בנות.

חמי צמח

הפוסט הזה פורסם בתאריך חדר המצב של חמי, חינוך ונוער, מדיניות - חברה - ממשל עם התגים , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>