לזכר סמ"ר מיקי לבנון, מספר אישי: 4675745 / חמי צמח

את הדברים הבאים הקראתי בטקס יום הזכרון לחללי מערכות ישראל בקדש ברנע לפני 3 שנים. זאת היתה הפעם הראשונה שאפשרתי לעצמי לחלוק כאב וצער עם הקהילה בה אני חי. בין מספר קטעי קריאה שהוקראו על ידי חברים בטקס, כנהוג בטקסים רשמיים, הרגשתי מעט הקלה כי הדברים שכתבתי הפכו ל 'עוד אחד מהטקסטים' של יום הזכרון, ולא בלטו דבריי בתור זכרון אישי.

לזכר סמ"ר מיקי לבנון, מספר אישי: 4675745

לפני 16 שנים, בחודש פברואר 92, עמדתי לפני סיום שירותי הסדיר בחטיבת השריון 500 כמפקד טנק ורס"פ בפלוגה א' של החטיבה. חודש קודם לכן, ב- 26 לינואר, נהרג חברי למסלול, רס"פ פלוגה ט' בחטיבה, מיקי לבנון.

מיקי נהרג במחנה הפליטים דהיישה מפגיעת כדור קטלנית שירה בו חייל מפלוגתו.

מיקי ממבשרת ציון ואני עשינו מסלול ביחד בפלוגה ו של גדוד 430, פלוגה שהתגבשה בצורה יוצאת דופן במהלך אימון צמ"פ מפרך במיוחד.

עם סיום הצמ"פ פנה כל אחד מפלוגת הצמ"פ לדרכו, מי לפלוגות המבצעיות, מי לקורסי הפיקוד ולתפקידים נוספים, אולם בכל תקופת שרותנו שמרנו על קשר הדוק, עשינו 'ספירות מלאי', וידענו תמיד היכן מוצב כל אחד מאיתנו.

כחודש אחרי מותו של מיקי, חודש אחרי שנפגשנו כולנו, בהלוויה בהר הרצל, שלחתי לחבריי למסלול את המכתב הבא. מכתב של איש צעיר שמשתחרר עם כל המחזור שלו מצה"ל ואחד תמיד יהיה חסר:

שלום חברים.

בימים אלו מסיימים רובנו את השירות בצה"ל. …כבר נורא הצטערתי שלא יצא לנו להכין פגישת מחזור לפני הסיום, ואז… נפגשנו. והלוואי ולא היינו נפגשים. לא ככה.

מיקי, אחד מאיתנו, אולי האחד שהכי אהבנו, הכי מצחיק והכי חבר שלנו… מת.

אי אפשר להאמין שמיקי איננו. אי אפשר להבין איך קרתה הטעות הכל-כך נוראה הזו שלקחת מאיתנו את מיקי. אי אפשר לתפוס את העובדה שמיקי, יום לפני שהיה אמור לצאת לחופשת שחרור, מצא את מותו ואינו עוד בינינו.

… מיקי – היה מעדיף לגווע לאטו, שעון בכסא נוח בפאב דאון-טאון ירושלים… ברקע מתנגן שיר של מייק אולדפילד או של פינק פלויד, בידו השמאלית כוס בירה גדולה ולימינו קוזינה נאה. הוא היה שולף מכיס חולצתו הימני מצית 'זיפו' כסופה להדליק בה את ה'נובלס'… ובבואו להצית את ה'זיפו' היה נכשל בניסיונו הראשון כתמיד. כשיכניס את הסיגריה לפיו הוא יקח שאיפה עמוקה, יניע את לסתו התחתונה קדימה ואחורה ויפלוט בזו אחר זו טבעות עשן לבנות אל חלל החדר. אחר כך יפתח את פיו, בועת רוק שברירה ישובה על לשונו רגע קט ואז צונחת אט אט מטה מפנה את מקומה לאחרת.

כולנו נמשיך, בלבנו, לאהוב את מיקי, לזכור אותו במיטבו, כי הוא תמיד היה במיטבו, שבוז אבל אף פעם לא עצוב, תמיד מעודד, דוחף קדימה ונורא מצחיק.

מיקי בטוח היה רוצה שנזכור אותו שר בתיזוזים ומתחצף אל עוז ה- סמ"פ ושלא נתעצב.

אז בואו נבטיח לא לשכוח.

ואסיים במילים של בילי ג'ואל: "אתה יודע: רק הטובים מתים צעירים".

לזכר סמ"ר מיקי לבנון, מספר אישי: 4675745

הפוסט הזה פורסם בתאריך ימי הזיכרון שלי עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . קישור קבוע.

7 תגובות על לזכר סמ"ר מיקי לבנון, מספר אישי: 4675745 / חמי צמח

  1. מאת אייל דרור:‏

    כל הכבוד על היוזמה היה בחור מקסים מצחיק וכיף של בנאדם יהי זיכרו ברוך.

  2. מאת אורן:‏

    מיקי היה בחור מיוחד במינו

  3. מאת אורי פדן:‏

    היה לו תמיד משפטים מלאי הומור ותבונה כמו: "אור פנימי יש לא רק במקרר"

  4. מאת גלית:‏

    מיקי היה חבר שלי ! תמיד עם נעלי קיפי ונובלס בכיס … בפאבים של ירושלים צחקנו , בילינו …
    מתגעגעים אליך כבר 22 שנים

  5. מאת דן יונתן:‏

    תודה צמח.
    תודה שעזרת לי להיזכר במיקי.
    אהבתי אותו, אני יודע שאם היה חי היינו בקשר עד היום.

    • מאת צמח:‏

      תודה דן.
      אני זוכר שהייתם קרובים מאוד.
      מיקי היה אחד הטובים ביותר.
      עברו הרבה שנים, אבל יש רגעים של זיכרונות שנותרו כאילו היו אתמול.

      חמי צמח

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>